שיא חדש – כמה כסף ונכסים פיננסים אחרים, יש לאזרחי ישראל יחד – וכמה ממנו מושקע במניות ?

התפתחויות בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ברביע הראשון של שנת 2021 צמח ב 2.9% ברבעון הראשון ל 4.5 טריליון שקלים: התיק המנוהל באמצעות קרנות הנאמנות היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברביע הראשון של השנה בכ-21 מיליארדי ש”ח (6.3%) ועמד בסופו על כ-351 מיליארדי ש”ח, המהווים כ-7.7% מסך תיק הנכסים של הציבור. זאת בהמשך לעלייה בהיקפו בשלושת הרביעים האחרונים של שנת 2020.

מאמר מטה מאתר פאנדר מראה את הנהירה של הציבור לבורסה! מה שמסביר את עלויות המחירים החדות

בשווקים הפיננסים באג”ח ומניות סחירות.

שימו לב לקרנות הנאמנות שדרכם משקיעים לקוחות הבנקים.

היקף נכסים עלו ברביע הראשון של השנה בכ 21 מיליארד ₪ כ 6.3% לסך כולל של כ 351 מיליארד.

מדוע נתון זה חשוב?

כי עקב כניסה כספים המאסיבית, מנהלי הקרנות חייבות לקנות נכסים סחירים –

אג”ח ומניות בבורסה ובכך מנפחות את המחירים. כאשר המגמה תתהפך עקב חששות או ציפיות למימושים,

לקוחות הבנקים יודעים למכור את קרנות הנאמנות במהירות שיא. מה שגורם למנהלי הקרנות אשר חייבים להנזיל

את ההשקעה למכור ומהר. המוכרים יודעים זאת ולכן מורידים עוד ועוד את המחירים – שוק גם אמרנו.

אלו אשר לא מוכרים את קרנות הנאמנות גם יפסידו היות והם מחזיקים יחידות השתתפות בקרנות ולא בנכסים

הפיננסים בפועל.

מה החלופה? להעביר השקעות לקופות הגמל כמובן, אשר עדיין נתפסות בציבור כנכסים לטווח ארוך

ובכך מאפשרות למנהלים יותר גמישות ואפילו אפשרות להיות אלו הקונים בזמן שקרנות הנאמנות מוכרות.

מוצרים רלוונטים – תיקון 190, פוליסות פיננסיות וכו’.

זה פתרון חלקי כמובן. היות וקופות הגמל לא פותרות את תמחור יתר של הבורסה.

מה כן ניתן לעשות כדי להתמודד עם התמחור היקר?

לשקול להעביר השקעות באופן יחסי לטובת נכסים לא סחירים תחת שיקול דעת עמוק ועבודה עם פאמלי אופיס

איכותי ואמין אשר עוזר לבחון ולבחור השקעות איכותיות ביחס סיכון/סיכון טוב.

למאמר המלא-
כמה כסף ונכסים פיננסים אחרים, יש לאזרחי ישראל יחד – וכמה ממנו מושקע במניות ?

תקציר המאמר:

התפתחויות בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ברביע הראשון של שנת 2021 צמח ב 2.9% ברבעון

הראשון ל 4.5 טריליון שקלים: התיק המנוהל באמצעות קרנות הנאמנות היקף התיק המנוהל באמצעות

קרנות נאמנות בארץ עלה ברביע הראשון של השנה בכ-21 מיליארדי ש”ח (6.3%) ועמד בסופו על כ-351

מיליארדי ש”ח, המהווים כ-7.7% מסך תיק הנכסים של הציבור. זאת בהמשך לעלייה בהיקפו בשלושת

הרבעים האחרונים של שנת 2020.

ברביע הראשון של השנה עלתה יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בכ-129 מיליארדי ש”ח (2.9%),

לרמה של כ-4.5 טריליוני ש”ח.

במהלך הרביע עלו רכיבי המניות, בעיקר בחו”ל (בכ-15%), לעומת זאת יתרות רכיבי אג”ח החברות בארץ

ובחו”ל נותרו ללא שינוי ויתרת רכיב האג”ח הממשלתיות בארץ והמק”ם ירדה.

כתוצאה מההתפתחויות במהלך הרביע, חלו עליות בשיעור הנכסים במט”ח מסך התיק ובשיעור

הנכסים הזרים מסך התיק.

יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה ברביע הראשון בכ-78 מיליארדי ש”ח (3.8%)

ועמדה בסופו על כ-2.13 טריליוני ש”ח.

שיעור החשיפה של הגופים המוסדיים לנכסים זרים עלה במהלך הרביע בכ-1.4 נקודות אחוז, מנגד

שיעור החשיפה למט”ח ירד בכ-0.1 נקודות האחוז. 

היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה במהלך הרביע הראשון בכ-21 מיליארדי

ש”ח (6.3%) והגיע לרמה של כ-351 מיליארדי ש”ח.

סך תיק הנכסים הפיננסים של הציבור

ניתוח השינויים בכלל התיק

במהלך הרביע הראשון ההתפתחות ברכיבי תיק הנכסים לא הייתה אחידה: חלו עליות ביתרת ההשקעות בחו”ל

(9.6%), ביתרת המזומן והפיקדונות (3.6%) וביתרת המניות בארץ (3.1%), ואילו חלה ירידה ביתרת האג”ח

הממשלתיות והמק”ם וביתרת הנכסים האחרים.

יתרת ההחזקות במניות בארץ עלתה במהלך הרביע בכ-20 מיליארדי ש”ח (3.1%), זאת בעיקר כתוצאה מעליות

מחירים וכן מהשקעות נטו (אומדן של כ-3 מיליארדי ש”ח).

יתרת האג”ח הממשלתיות (סחירות ולא-סחירות) והמק”ם ירדה במהלך הרביע בכ-15 מיליארדי ש”ח (1.6%-) ו

עמדה בסופו על כ-900 מיליארדים. עיקר הירידה נבעה מרכישות מק”ם על-ידי משקיעים זרים.

יתרת אג”ח החברות הסחירות בארץ נותרה ללא שינוי במהלך הרביע ועמדה בסופו על כ-344 מיליארדים,

זאת כתוצאה משילוב של עליות מחירים, שהתקזזו במימושים נטו (אומדן של כ-6 מיליארדי ש”ח).

התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים

יתרת הנכסים המנוהלים בידי כלל המשקיעים המוסדיים עלתה ברביע הראשון בכ-78 מיליארדי ש”ח (3.8%)

ועמדה בסופו על כ-2.13 טריליוני ש”ח (כ-47 מסך התיק הנכסים הפיננסים של הציבור). העלייה ביתרה כללה

את מרבית הגופים המוסדיים, ובלטה בעיקר בקרנות הפנסיה החדשות (עלייה של 29 מיליארדי ש”ח). העלייה

ביתרת התיק המנוהל במהלך הרביע נבעה בעיקר כתוצאה מעליות מחירים בשווקים בארץ ובחו”ל.

התיק המנוהל באמצעות קרנות הנאמנות

היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברביע הראשון של השנה בכ-21 מיליארדי

ש”ח (6.3%) ועמד בסופו על כ-351 מיליארדי ש”ח, המהווים כ-7.7% מסך תיק הנכסים של הציבור.

זאת בהמשך לעלייה בהיקפו בשלושת הרביעים האחרונים של שנת 2020.

העלייה ברביע הראשון נבעה משילוב של מעליות המחירים בשוק ההון, וצבירות נטו בקרנות בהיקף

של כ-10 מיליארדי ש”ח. עיקר הצבירות נרשמו בקרנות המתמחות באג”ח בארץ כללי ובמניות בחו”ל

בהיקף של כ-5.5 ו-3.6 מיליארדי ש”ח בהתאמה.