גילעד אלטשולר מייסד, בעלים ומנכ”ל משותף, אלטשולר שחם: “היום בחלק של האג”ח בתיק אנחנו נמצאים בבונקר, מחכים שתגיע איזו מכה גדולה בשווקים, ואז אפשר לקנות את האג”ח בזול”
“אין היום משהו בשווקים שאני אומר עליו ‘וואו, זה בזיל הזול'”
גילעד אלטשולר מייסד, בעלים ומנכ”ל משותף, אלטשולר שחם: “היום בחלק של האג”ח בתיק אנחנו נמצאים בבונקר, מחכים שתגיע איזו מכה גדולה בשווקים, ואז אפשר לקנות את האג”ח בזול”
המחירים בשוק גבוהים בחסות אותה ריבית נמוכה. זה לא יתפוצץ לנו בפרצוף כשהריבית תשנה כיוון?
“מדי פעם דברים מתפוצצים – פעם קורונה, פעם סאב-פריים, פעם בועת הייטק. שווקים עולים ויורדים וחוטפים. אין מה לעשות, ומתישהו גם יגיע המשבר הבא. אבל עסקים טובים יש מעט מאוד בעולם, ויש אינסוף כסף שרודף אחריו, ולכן חייבים להישאר בפנים, גם אם המחירים נראים גבוהים היסטורית, כי לאורך זמן השיאים ימשיכו להישבר. אפשר קצת לשנות פרופורציות, אבל נכון להיות בשוק המניות”.
ברמת המחירים הנוכחית איפה נותרו היום הזדמנויות השקעה?
“היום הכל יקר. אני לא יכול להגיד שיש משהו שאני אומר עליו ‘וואו, זה בזיל הזול’. הזדמנויות כאלה נוצרות בדרך כלל כשהשוק יורד 30%. עם זאת, יש סקטורים שאנחנו מעדיפים כמו הטכנולוגיה, שתמשיך להוביל את העולם. אבל להגיד שהמחירים שם זה הזדמנות? לא”.
מה דעתך על גל ההנפקות בבורסה המקומית, השווי שחברות מקבלות לא מתחיל להיות מנותק מהמציאות?
“כשהמחירים בשוק גבוהים, חברות באות להנפיק. זה קורה בכל גל של גאות לאורך 30 שנה שאני בשוק, כי הן מזהות שיש הזדמנות ומחירים טובים לעומת השוק הלא סחיר. אנחנו רואים בגל הזה חברות טובות יותר, טובות פחות, חלקן חברות חלום, אבל אין פה משהו חדש. זה לא מטריד כי סדר הגודל של הגיוסים אינו דרמטי. הייתי מוטרד כשהגיעו לכאן כל האג”ח האמריקאיות למיניהן, וגייסו חוב של עשרות מיליארדים”.
בעוד בשוק המניות אלטשולר ממליץ להישאר, דווקא בשוק האג”ח הוא זהיר יותר לאור רמות התשואה האפסיות. “בואי לא נקרא לחלק הזה סולידי”, הוא אומר. “נכון לקרוא לזה שוק האג”ח, מפני שהוא בהחלט לא סולידי, בטח לא האג”ח הארוכות והאג”ח הקונצרניות. הרבה יותר נזקים נגרמו לאורך השנים מאג”ח קונצרניות ותספורות למיניהן מאשר במניות”.
ובכל זאת, איך כדאי להשקיע את החלק הזה בתיק ההשקעות, שהוא רוב כספי הציבור?
“היום החלק של האג”ח, הוא גם כבר לא החלק הארי. היום השקעות במניות וחוב הן כמעט חצי חצי בחיסכון ארוך הטווח של הציבור. בחלק של האג”ח, אנחנו יותר בבונקר, כלומר במח”מ קצר, ובאחוז נמוך של אג”ח קונצרניות, כי יש תשואות נמוכות מאד. האסטרטגיה שלנו בתחום הזה לחכות בסבלנות, גם אם לא נרוויח תקופה מסוימת על החלק הזה, וביום שמגיעה איזו מכה גדולה בשווקים, אז אפשר לקנות בזול כשהאג”חים נופלים ולחכות לגל הבא”.
“לא חשבתי שאנהל אפילו מיליארד שקל, זה נראה לי אז חלום”
בית ההשקעות, שהקים אלטשולר לפני 30 שנים הלך וצמח בחדות לאורך השנים בהיקפי הפעילות. באחרונה עשה קפיצת מדרגות נוספת כשרכש את השליטה בבית ההשקעות פסגות, כך שהוא מנהל כיום נכסים בהיקף של כמעט 300 מיליארד שקל. “לא חשבתי שאנהל אפילו מיליארד שקל. זה נראה לי אז חלום. לא חלמתי להגיע למספרים כאלה, אבל עם הזמן מתרגלים”, אומר אלטשולר.
בהיקף הנכסים הגדול שהגעתם אליו, לא קשה יותר לאתר הזדמנויות ולהשיג תשואה עודפת ללקוחות?”
היקף הנכסים לא אמור להשפיע. לאורך השנים עיקר התשואה העודפת שהשגנו הייתה מאסטרטגיה, ולא מטקטיקה. זה לא משנה אם מנהל מיליארד אחד, 10 או 100, אם אתה נמצא במגזר מסוים, בעיקר כשעיקר ההשקעות הן בשוק העולמי. בעולם אנחנו עדיין ג’וק קטנטן, ולא משפיעים על מחירי המניות, בטח לא במניות כמו מיקרוסופט או אמזון. בשוק המקומי יש יותר השפעה להיקף הנכסים שאתה מנהל, אבל לאט לאט החלק שמושקע בישראל מתוך סך הנכסים הולך ומצטמצם”.
באחרונה אושרו בכנסת תקנות שמאפשרות למוסדיים להגדיל השקעותיהם בתשתיות בישראל. תנצלו את זה, ותגדילו את ההשקעות בתחום הזה?
“הבעיה אינה הגדלת ההשקעות. הבעיה היא כמות הפרויקטים. יש הרבה כסף שמחפש השקעות, אבל אין מספיק פרויקטים שאפשר להשקיע בהם סכומים גדולים. יותר חשוב שהממשלה תתחיל להוציא פרויקטים”.
הדבר המרכזי שמטריד את אלטשולר כיום הוא היעדר תכנון לטווח ארוך בישראל. “אין חשיבה ארוכת טווח בהרבה היבטים במשק הישראלי. שוק הדיור למשל סבל ב-10 השנים האחרונות מחוסר ניהול ממשלתי. כל פעם מנסים למצוא פתרונות מהירים כמו יאיר לפיד שכשהיה שר האוצר, ניסה את המע”מ אפס, והכניס את השוק לאי וודאות, או משה כחלון שניסה למצוא פתרון בדמות תוכנית למשתכן והגרלות. מנסים לעשות הכל עכשיו ומהר, כי כל אחד רוצה הישגים לקדנציה שלו. 10 שנים אין טיפול אמיתי בשוק הדיור, ולא סתם המחירים הגיעו לאן שהגיעו. נכון שזה גם בגלל הריבית, אבל זה גם בגלל רגולציה ובירוקרטיה”.
מה הכוונה?
“יזמים שבעבר לקח להם שנה וחצי לקבל אישור, אומרים שהיום זה לוקח להם 3 שנים ואפילו יותר. ביהמ”ש תקועים בכל ההתנגדויות שיש, וזה לוקח זמן. גם ועדות מחוזיות צריכות להתכנס כל יומיים. צריך לעשות טיפול שורש לכל הסיפור הזה”.
מה לגבי הגרעון? איך הממשלה, אם תקום בקרוב, צריכה לטפל בו?
“ממשלה בקרוב? מה זה בקרוב? 10 שנים? זה בכלל לא ברור. בכל אופן, הגרעון זה דבר שפחות מטריד אותי. העולם כבר התרגל להנפיק אג”ח ל-30-50 שנה, הבנק המרכזי קונה אותן, וזה מכסה את הגרעון. כמו כן הגרעון בישראל הוא לא בעיה גדולה כשמשווים למצב בעולם.
“מה שכן, שיטת המיסוי בארץ צריכה להשתנות – להעלות עוד פעם מע”מ, עוד פעם מס לשכבת הביניים שממילא משלמת את רוב המס בישראל, עוד מס חברות – זה לא מה שיעשה את השינוי בטיפול בגרעון. צריך חשיבה עמוקה יותר, ויש מה לעשות, ומאיפה לקחת את הכסף”.
